היטל השבחה ותיקון 84 לחוק התכנון והבנייה

היטל השבחה ותיקון 84 לחוק התכנון והבנייה

היטל השבחה:

הבסיס החקיקתי לגביית היטל השבחה מצוי בתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה").

הועדה המקומית לתכנון ובנייה גובה היטל זה על השבחה במקרקעין. מהי השבחה?

"השבחה" מוגדרת בסעיף 1(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה כ"עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג".

החבות בהיטל השבחה קמה עם אישורה של תכנית אשר השביחה את המקרקעין והעלתה את שוויים.

הרעיון בהיטל זה הינו צדק חברתי, שלפיו פעילות של רשויות התכנון מביאות להתעשרות של האזרח, ולכן אותו אזרח ישתף את הציבור בהתעשרותו בדרך של תשלום היטל לאותה רשות תכנון, אשר תוכל להמשיך לממש תוכניות לטובת הציבור.

החבות בהיטל השבחה תשולם לא יאוחר מהמועד שהחייב בו מימש זכות במקרקעין שלגביהם חל ההיטל. כלומר, ההיטל ישולם בעת מימוש הזכויות שהושבחו. לדוג': כאשר הנהנה יבקש לבנות על המקרקעין או להשתמש בהם בהתבסס על התכנית המשביחה.

תיקון 84 לחוק התכנון והבנייה:

תיקון 84 התקבל בכנסת ב – 7 ביולי 2008. עם היכנסו, חלו שינויים משמעותיים בהליכי הגשת ערעור על שומת היטל השבחה ומינוי שמאי מכריע בנושאי היטל השבחה ובתביעות פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה.

לפני התיקון, כאשר חייב קיבל שומת היטל השבחה, הייתה קיימת האפשרות להגיש ערעור או "שומה אחרת" במשרדי הועדה המקומית לתכנון ובנייה, תוך 30 יום. שמאי הועדה ושמאי החייב היו יכולים להיפגש על מנת להגיע לשומה אשר תהיה מוסכמת על שניהם ותהווה מעין פשרה.

כיום, לאחר היכנסו של תיקון 84, אין יותר לחייב אופציה להגיע לשומה מוסכמת עם הועדה המקומית לתכנון ובניה.

כאשר הנישום חולק על שומת הועדה המקומית, למעט המקרים בהם החוק מתיר פניה לוועדה המקומית, פתוחה בפניו הדרך להביא את עניינו לבירור בפני שמאי מכריע או לפנות לועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה.

העברת המחלוקת להכרעתו של השמאי המכריע עקב השגה על גובה החיוב נעשית באמצעות פניה ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה למנות שמאי מכריע בדואר ישראל או בדואר אלקטרוני (ניתן להשיג באתר משרד המשפטים). השמאי המכריע ידון במחלוקת ויכריע בה. החלטתו של השמאי המכריע תתפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים, ותינתן לכלל הציבור אפשרות לעיין בה.

פרסום ההחלטות הינו חשוב ביותר מאחר וניתן ללמוד את החלטות השמאים המכריעים ולהשתמש בתקדימים שנקבעו על- ידם בעת הגשת ערעור.

במידה והחליט הנישום לפנות לוועדת הערר, תדון ועדת הערר בעררו. על החלטות הועדה ניתן לערער בפני בית המשפט לעניינים מנהליים.

הטענות בגינם רשאי הנישום לפנות לוועדה:

  1. לעניין טעות בפרטי המקרקעין.
  2. לעניין טעות ביחס לנתונים הפיזיים של המקרקעין.
  3. לעניין טעות ביחס לתוכניות החלות על המקרקעין.
  4. לעניין זכויות שיש לנישום במקרקעין.

פניית נישום המעלה אחת מהטענות לעיל, תבוא בפני שמאי מטעמה של הוועדה המקומית, ואם אכן נפלה טעות באחד מהעניינים הנזכרים לעיל, יערוך שמאי הועדה שומה מתוקנת, וזו תומצא לנישום ויראו אותה כשומת הועדה המקומית לעניין המשך ההליכים.